צילום ציפורים

עיטם לבן ראש צעיר במערב קנדה - צילום: יואל שליין

צילום ציפורים הוא תת ז'אנר מרגש ומאתגר בצילום טבע ובעלי חיים. כמו כל צלמי בעלי החיים, צלמי ציפורים צריכים להיות חדים, זריזים, להכיר טוב את נושאי הצילום שלהם ולהתמחות בהסוואה והיטמעות בשטח (אפילו יותר מצילום יונקים ושאר בעלי חיים). ארץ ישראל היא גן עדן לציפורים ולצלמי ציפורים. בכל שנה עוברות מעלינו כמיליארד ציפורים נודדות העושות את דרכן מאפריקה לאירופה או לאסיה וחזרה. כמעט בכל מקום בארצנו תמצאו מגוון אדיר של ציפורים בסביבות אקולוגיות שונות שיתנו לכם הזדמנות לצלם פריימים יחודיים. אוהבי הצילום וההרפתקאות בעולם ימצאו מגוון אדיר של הזדמנויות לצילום ציפורים ברחבי הגלובוס, החל מיערות הגשם,  דרך מדבריות ועד לאזורי הקטבים הקפואים!

כחל לילכי בטנזניה - צילום: יואל שליין

הכירו את נושא הצילום שלכם

כמו בכל תחום צילום ובמיוחד בצילום טבע אתם חייבים ללמוד את נושא הצילום שלכם ולעשות שיעורי בית. בשלב הראשון אתם צריכים לדעת איך לאתר את הציפור אותה אתם רוצים לצלם. השאלות הראשונות שיעלו הן באילו איזורים ניתן למצוא אותן ובאילו עונות? באילו שעות הציפור פעילה? האם מדובר בציפור שמקננת במקום מסוים או נודדת בתוואי כזה או אחר? מה מקור המזון העיקרי של הציפור ואיך היא צדה או מאתרת אותו? ברגע שאתם מצליחים לאתר את הציפור אותה אתם רוצים לצלם אתם צריכים להכיר את הרגלי המחייה שלה בכדי להגיע למצבים מיוחדים ולחזור עם תמונות מיוחדות (מעבר לתיעוד בלבד). צלמי טבע אמיתיים הם קודם כל אנשי טבע וחלק גדול מהעיסוק היום יומי של צלם טבע נוגע למחקר זואולוגי והתנהגותי של בעל החיים אותו הוא מצלם.

פרחון של אלבטרוס באי איזבלה, איי גלפגוס - צילום: יואל שליין

הכינו את הציוד המתאים

בגדול ניתן לצלם ציפורים כמעט בכל סוג של ציוד צילום, אך כמו בכל סגנון צילום יש מאפיינים מסוימים שצלם טבע יחפש במצלמה, בעדשות ובציוד ההיקפי שיכולים לתת לו יתרון בתחום של צילום בעלי חיים וציפורים:

מצלמה: כיוון שחלק גדול מהתמונות המרגשות בתחום מצולמות בסיטואציות של תעופה או תנועה מהירה, המאפיינים המרכזיים שצלם יחפש במצלמה שלו הם קצב צילום ברצף מהיר (FPS), מערכת פוקוס זריזה ומשוכללת ובאפר בעל קיבולת גדולה שיאפשר לצלם מספר גדול של תמונות ברצף לפני שהמצלמה "תתקע". נקודה חשובה נוספת לצלמי טבע וציפורים בפרט היא מצלמה בעלת חיישן עם יכולות ISO גבוהות המאפשרת לקבל תמונות איכותיות עם פחות רעש וגרעיניות. השימוש ב ISO גבוה בתחום זה נפוץ מאוד כיון שהוא מפצה על שימוש בתריס מהיר וצילום בסיטואציות של אור חלש של ציפורים הפעילות בעיקר בזריחה ולקראת שקיעה.

שקנאי אמריקאי באי סימור, איי גלפגוס - צילום: יואל שליין

עדשות: ברוב אזורי העולם בהם ציפורים פוגשות בני אדם, מאוד קשה להתקרב אליהן מבלי לגרום להן לברוח או לשנות התנהגות. לכן העדשות הנפוצות ביותר בצילום ציפורים הן עדשות טלא (200-800 מ"מ). גם כאן צלמים שונים עם סגנונות שונים ובסביבה שונה יעדיפו ציוד אופטי שונה. רוב הצלמים הפועלים ביערות סבוכים אוהבים עדשות ורסטיליות עם טווחים בינוניים כמו 100-400 מ"מ, כך הם יכולים לשמור על גמישות בתוך הסבך או כשציפור משנה מיקום ומרחק מהצלם. צלמים העובדים ממסתורים קבועים נוטים לעבוד עם עדשות פריים (קבועות) בטווחים של 500-800 מ"מ. כיוון שהמרחק בין המסתור לציפור בדרך כלל ידועים מראש (לפי מקור מים או מזון) קל מאוד לתכנן את הפריים ולשמור על איכות גבוהה.

ציוד היקפי: צלמי ציפורים רבים אוהבים לעבוד עם חצובה, מונופוד או שק תומך כמו שק שעועית (Bean bag) ובמיוחד כשעובדים עם עדשות כבדות כמו ה 600 F/4 או ה 800 F/5.6. מעבר לנוחות, חצובה מאפשרת נקודת משען איכותית ויציבה ומשפרת את איכות התמונה. במקרים רבים צלמים משתמשים בראש חצובה מסוג "גימבל" המאפשר תנועה חלקה, יעילה וזריזה במקרה של מעקב בתנועה מהירה. בצילום ציפורים מאוד נפוץ להשתמש בהסוואה ולכן בין פרטי הציוד המועדף על צלמי ציפורים מקצועיים תוכלו למצוא גם אוהלים, רשתות וחליפות הסוואה. 

נץ גלפגוס באי איזבלה, איי גלפגוס - צילום: יואל שליין

טכניקה בצילום ציפורים

הטכניקה בצילום ציפורים מאוד חשובה וללא רקע טכני טוב אתם עלולים למצוא את עצמכם עם תמונות לא מספיק חדות, חשוכות או מגורענות: 

מהירות תריס - כשחושבים על חשיפה, מהירות התריס היא השיקול הראשון עליו לרוב תחשבו גם אם אתם מצלמים ציפור במצב סטאטי או בתנועה מאוד איטית, כיוון שבדרך כלל תעבדו עם עדשת טלא (200-600 מ"מ) ומהירות התריס המינימלית לצילום מהיד (אחד חלקי אורך המוקד כפול גודל החיישן) תהיה יחסית גבוהה. לדוגמה, אם יצאתם לצלם עם עדשת 300 מ"מ על מצלמת קרופ, מהירות התריס המינימלית שלכם תהיה 1/450 עוד לפני שהציפור מתחילה לזוז. כמובן שברגע שנכנס אלמנט של תנועה, מהירות התריס תעלה ככל שהתנועה תהיה מהירה יותר וכאן נכנס הנסיון שלכם כצלמים וההיכרות שלכם עם הציפור ומהירות תנועה שלה. 

צמצם - הצמצם הוא השיקול הבא איתו תעבדו. בהרבה סיטואציות בצילום ציפורים תמצאו את עצמיכם מצלמים עם הצמצם הפתוח ביותר שיש לכם. השימוש בצמצם פתוח מכניס יותר אור ובא לפצות בחשיפה עקב הצורך בתריס מהיר ובצילומים המתבצעים בשעת זריחה או שקיעה (כשאין מספיק אור). במידה ואין לכם בעיה של אור תוכלו לסגור מעט את הצמצם כדי לקבל עומק שדה עמוק יותר וחדות טובה יותר בפריים.

שקנאי אמריקאי בלב ים, איי גלפגוס - צילום: יואל שליין

איזו (ISO) - זה נכון שאיזו גבוה מעלה את הפוטנציאל לגרעיניות ופוגע בטווח הדינמי ולכן לרוב נעדיף להשתמש באיזו נמוך, אל חשוב שתזכרו - האיזו כאן כדי שנשתמש בו! אם יש צורך, אנחנו נעלה איזו כדי לאזן את החשיפה בפריים. זכרו שצלמים שעובדים בסיטואציות בהן יש מעט אור נכנסים למעין שיקול של "ניהול הפסדים"- עדיף תמונה קצת מגורענת עקב שימו באיזו גבוה מאשר תמונה חשוכה או לא מספיק חדה.

הגדרות המצלמה

לפני שאתם יוצאים אל השטח יש מספר דברים שמומלץ להכין מראש בהגדרות המצלמה:

מדידת אור - זכרו שהציפור אותה אתם רוצים לצלם היא האלמנט החשוב ביותר בפריים. כדי לקבל חשיפה טובה על הציפור אפשר להגדיר את המצלמה למדידת אור נקודתית כך שמד האור יציג לכם את האור ממנה ולא מאזורים אחרים.  

קוליברי בקוסטה ריקה - צילום: תומר רצאבי

צילום ברצף - כשמצלמים תנועה ובמיוחד תנועה מהירה, מאוד קשה לדייק ולשחרר תמונה בדיוק ברגע המכריע כמו כשכנף הציפור נמצאת בדיוק בזוית הנכונה שמסתדרת עם הקומפוזיציה של התמונה. כשמצלמים ציפורים מאוד מהירות (לדוגמה קוליברים או בזים), מהירות הקשר עין-מוח-אצבע האנושית שלנו כנראה לא תאפשר לנו לצלם ברגע הנכון. במקרים מסוימים משק הכנפיים כל כך מהיר שאפילו בעין לא נוכל לראות את הכנפיים בפעולה. בדיוק לשם כך קיימת האופציה של צילום ברצף - במצב זה כל עוד אתם לוחצים על כפתור המחשף, המצלמה מצלמת ומצלמת עד שהיא מגיעה לקיבולת המקסימלית של הבאפר. לכל מצלמה יש קצב אש שונה (FPS - מספר תמונות בשנייה) ומהירות כתיבה שונה של התמונות על הכרטיס.

באפר BUFFER - כשמצלמים תמונה, היא עוברת מסלול מסויים - מהחיישן, למעבד, לבאפר ולכרטיס הזיכרון. בין המעבד לכרטיס הזיכרון נמצא ה BUFFER - זכרון פנימי מהיר ובעל נפח יחסית גדול המשמש כתחנת מעבר למקרה שקצב הצילום מהיר מקצב כתיבת התמונות על הכרטיס. זכרו שגם לבאפר יש קיבולת מסוימת ולכן חשוב להקפיד לצלם רק לקראת הרגע הנכון ולא להשתולל עם צילום רציף כל הזמן כדי שהוא לא יתקע דווקא ברגעים המכריעים. 

פאפין פאסיפי בקמצ'טקה - צילום: יואל שליין

פוקוס - כשהציפור נייחת ואין תנועה בסיטואציה תוכלו לעבוד עם כל שיטת פוקוס מדויקת שתהיה לכם נוחה. צלמים רבים אוהבים לעבוד בפוקוס ננעל וכך להישאר גמישים וזריזים בזמן קימפוז. ברגע שמתחילה תנועה תהיו חייבים לעבוד בפוקוס עוקב. בשיטה זו כל עוד אתם בחצי לחיצה, המצלמה מחפשת פוקוס בנקודת הפוקוס שלכם גם אם הציפור תשנה כיוון ומרחק הפוקוס ישתנה. אם אתם מצלמים אובייקט זריז ויחסית קטן בפריים, מומלץ להרחיב מעט את אזור הפוקוס מנקודה בודדת לצלב או למקבץ של 9 נקודות, כך שבמידה ולא הצלחתם לעקוב במדויק עם נקודה בודדת, תהיה לכם הרחבה שתאפשר לכם מעקב יעיל ומדויק. במצלמות מירורלס חדישות ישנה אפשרות של מעקב פוקוס אחרי פנים או עיניים של אנשים ובעלי חיים, מה שמאוד מקל את העבודה עם פוקוס מדויק לעומת השימוש בנקודות פוקוס כמו במצלמות DSLR. ישנן מצלמות אשר מאפשרות תכנות אישי של כפתורים והרבה צלמי ציפורים וטבע אוהבים להתאים כפתור עם גישה נוחה שמטרתו להחליף מפוקוס ננעל לפוקוס עוקב בזריזות. עוד טיפ שיכול לעזור הוא פוקוס בעזרת כפתור אחורי ולא עם כפתור המחשף. יש צלמים שאוהבים את השיטה הזו מכיוון שהיא מאפשרת מעבר חד וזריז בין פוקוס אוטומטי לפוקוס ידני והיא גם מאפשרת להפריד בין מעקב הפוקוס לרגע הצילום עצמו. לשיטה זו יש מספר יתרונות נוספים, אך בסופו של דבר מדובר בעניין של נוחות והרגלי עבודה.

פלמינגו אמריקאי באי פרננדינה, איי גלפגוס - צילום: יואל שליין

קומפוזיציה

כמו בכל סגנון צילום, ידע טכני הוא חשוב אבל יותר מכך חשובה הקומפוזיציה. אם התמונה לא תהיה מעניינת וויזואלית הצופים שלכם יאבדו עניין, גם אם הטכניקה שלכם מושלמת. זה ההבדל בין תיעוד איכותי לתמונה עם ערך אומנותי.

שלישים ומרחק הדובר - חלקו את התמונה שלכם לשלושה חלקים אורכיים ושלושה חלקים רוחביים ונסו למקם את הציפור שלכם באחד השלישים או בחיבורי השלישים. לפי מנח או הכיוון אליו תסתכל הציפור תדעו לאן להשאיר את מרחק הדובר (המרחק מהאובייקט המרכזי לקצה הפריים בכיוון אליו הוא פונה).

רקע - הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהתמונה! חישבו איך הציפור שלכם מבודלת מהסביבה שלה בעזרת תאורה שונה, מרקמים שונים או צבעים שונים. הרקע צריך להחמיא לציפור שלכם, להבליט אותה או להשלים את הסיפור שלה.

צבע, טקסטורה ואור - בכל סיטואציה יש גוונים שונים, תאורה שונה וטקסטורה שונה. היכולת שלכם כצלמים לשחק עם המרכיבים השונים היא המפתח לתמונות מנצחות. חישבו לפני שאתם מצלמים! נסו להבין איך כל מרכיבי התמונה עובדים יחדיו.

עיטם לבן ראש במערב קנדה - צילום: יואל שליין

התנהגות

כמו בכל צילום בעלי חיים, גם עם ציפורים הדרך ליצור רגש ועניין אצל הצופה היא בעזרת סיטואציות בהן מתרחשת התנהגות מסוימת שמייצרת עניין, דינמיות או אירוע מכונן כמו צייד, טיפול בגוזלים, מרדפים, משחק, תעופה ועוד. גם האנשה של בעלי חיים יכולה לגרום לצופה להתעמק בתמונה ולזכור אותה וכאן נכנס השילוב של סיטואציה מעניינת איתה ניתן להזדהות וקומפוזיציה שמדגישה את התכונה אותה אתם צריכים להבליט. השאלה הכי חשובה היא איך מגיעים לאותן סיטואציות מעניינות? בגדול זה שילוב של הבנה והיכרות מעמיקה עם בעל החיים, ההתנהגות שלו והמון שעות שטח. צאו אל השטח, בלו במחיצת בעלי חיים וצלמו כמה שיותר!

אוזניית הנגב בקניה  - צילום: יואל שליין

לסיכום:

צילום ציפורים הוא תחום מרגש ומאתגר לאוהבי טבע ולצלמים בכלל הדורש יכולות טכניות, הבנת שטח,  הבנה של התנהגות בעלי החיים והמון יצירתיות. ארץ ישראל היא גן עדן לצלמי ציפורים וכמעט בכל מקום ניתן למצוא ציפורים מעניינות, לתרגל ולצלם. צאו אל השטח צלמו כמה שיותר וכך תשפרו את יכולות הצילום שלכם ואת תיק העבודות שלכם!

כתיבה וצילום: יואל שליין