צילום לילה וכוכבים
צילום נוף בלילה יוצר תמונות מרהיבות. העיניים שלנו אמנם יכולות לראות את שמי הלילה, הכוכבים ואפילו את שביל החלב ברגישות מדהימה, אבל אפילו הן אינן משתוות ליכולות של מצלמות מודרניות לתפוס סצינות ליליות שכאלה. למצלמות מקצועיות מתקדמות ישנן יתרונות גדולים לצילומי נוף בלילה וצילום כוכבים כמו יכולות ISO מתקדמות, שימוש בעדשות רחבות עם צמצמים פתוחים ושימוש בזמני חשיפה ארוכים. עם כל היתרונות, ישנן גם קשיים ואתגרים הניצבים בפנינו בצילומי לילה כמו רעש וגרעון וכן בעיות של עומק שדה בהן נדון במאמר זה.
הבדלים בין צילום נוף ביום לצילום נוף בלילה
צילום נוף במהלך היום (או באופן כללי כשיש תאורה סביבתית) מאפשר לנו להשתמש בנתוני חשיפה נוחים כמו ISO נמוך שנותן תמונה נקיה ואיכותית, צמצם סגור שמאפשר לקבל עומק שדה גדול ומהירויות תריס לפי הצורך שלנו. בצילומי לילה לעומת זאת, אנחנו לרוב נצטרך להשתמש בנתוני חשיפה אחרים לגמרי כדי להכניס כמה שיותר אור לתמונה שלנו.
שימוש נכון ב- ISO בצילומי לילה
כשמצלמים נוף בלילה אנחנו לרוב נצטרך להשתמש ב ISO יחסית גבוה. כמה גבוה תלוי במספר גורמים כמו מהו הצמצם הכי פתוח בעדשה שלנו ואיזו תאורת ירח יש בשטח, אבל לרוב הוא יתחיל מסביבות ה- 800 ומעלה. שימוש ב ISO גבוה גורם לחיישן שלנו להיות יותר רגיש לאור, אך מצד שני גם יוצר תמונות רועשות ומגורענות. כדי למזער את הבעיות האלה, כדאי להכיר את המצלמה שלנו ולהבין מהם ערכי ה ISO הכי גבוהים בהם נוכל להשתמש ועדיין לקבל תוצאה טובה. ברוב המצלמות עם חיישן "קרופ" ה- ISO המקסימלי שעדיין יתן תמונה יחסית סבירה מבחינת רעש וגרעיניות יהיה 1600, במצלמות עם חיישן "פול פריים" זה יהיה בסביבות 3200-6400. מלבד זאת נוכל לתקן חלק מבעיות הרעש בזמן העריכה ע"י שימוש בהורדת רעשים (Noise reduction). כמו כן מומלץ להשתמש במצלמה כמה שיותר מתקדמת, כגון מצלמות פול פריים שיכולות להפיק תמונות טובות בערכי ISO גבוהים.
צילום לילה עם שביל החלב וזוהר צפוני באיסלנד | 14 מ"מ, ISO 3200, צמצם F/2.8, תריס 46 שניות
שימוש נכון בצמצם בצילומי לילה
לעומת צילום נוף ביום בו אנחנו יכולים לסגור את הצמצם כדי לקבל עומק שדה גדול, בצילומי לילה אנחנו בד"כ צריכים להשתמש בצמצם הכי פתוח שיש לנו כדי להכניס כמה שיותר אור. שימוש בצמצם פתוח יוצר בעיה של עומק שדה רדוד שיכול לגרום לכך שחלק מהקרקע הקרובה אלינו לא תהיה מספיק חדה, או שהשמיים והכוכבים לא יהיו מספיק חדים.
כדי לפתור את הבעיה הזו נעשה כמה דברים:
התמונה הזו של הפטריה בפארק תמנע צולמה עם עדשת 14 מ"מ (פול פריים) בצמצם 2.8 ממרחק של כ- 3 מטרים מהפטריה. בהתאם למרחק ההיפר פוקלי, זה אפשר לקבל עומק שדה שכולל גם את הפטריה וגם את השמיים.
התמונה הזו צולמה עם עדשת 17 מ"מ (פול פריים) בצמצם 4 ממרחק של כ- 2.6 מטרים מהסלע בקמת התמונה. בהתאם למרחק ההיפר פוקלי, זה אפשר לקבל עומק שדה שכולל גם את הסלע וגם את השמיים.
שימוש נכון במהירות תריס בצילומי לילה
שימוש בחשיפות ארוכות זו אחת מהדרכים הטובות ביותר כדי להכניס כמה שיותר אור למצלמה. זה אמנם יכול לגרום למעט רעש בתמונה, אך לרוב לא ברמה מהותית. ישנה "בעיה" אחת שצריך להתחשב בקשר לחשיפות ארוכות והיא העובדה שכדוה"א מסתובב על צירו ולכן גם הכוכבים מסתובבים לעומתנו בזמן הצילום. אם נעשה חשיפה ארוכה מדי הכוכבים כבר לא יראו כמו נקודות בשמיים, אלא כמו שבילים. במידה ואין לנו בעיה לקבל את הכוכבים בתור שבילים נוכל לעשות חשיפה ארוכה מאוד (דקה, שתיים ואפילו 10 או 20...). במצב כזה אפשר אפילו להכניס את רוב האור מזמן החשיפה ולהשתמש ב ISO יותר נמוך ואפילו לסגור מעט את הצמצם כדי לקבל עוד עומק שדה. במידה ונרצה לקבל תמונה עם כוכבים ללא תזוזה עלינו להשתמש בחוק אצבע שיתן לנו את זמן החשיפה המקסימלי (בשניות). למצלמות קרופ זמן החשיפה המקסימלי יהיה 450 / אורך המוקד. למצלמות פול פריים המהירות המקסימלית תהיה 750 / אורך המוקד. לדוגמה אם אני משתמש בעדשת 16 מ"מ במצלמת פול פריים אז מהירות התריס המקסימלית המומלצת היא 700/16 = 43 שניות. שימו לב שבזמני החשיפה המקסימליים הללו סביר להניח שתראו מריחה קלה של הכוכבים אם תעשו "זום In" לתמונה. אם אתם רוצים להיות בטוחים שלא תהיה בכלל מריחה של תנועת הכוכבים מומלץ להוריד 5-10 שניות מהזמן שהתקבל מהחישוב.
צילום לילה בהר צין ושדה הבולבוסים | 14 מ"מ, ISO 2500, צמצם F/2.8, תריס 44 שניות
בואו ללמוד איתנו צילום נוף בקורס המקצועי והמקיף ביותר בישראל!
קומפוזיציה בצילומי לילה
הקומפוזיציה היא ללא ספק חלק מאוד חשוב בצילום נוף וכמובן גם בצילום נוף בלילה. ברוב צילומי הלילה, השמיים והכוכבים יהיו החלק המרכזי בתמונה ואנחנו נציב את המצלמה קרוב לקרקע ונפנה אותה לכיוון השמיים. למרות שרוב התמונה תהיה שמי הלילה, עדיין חשוב לכלול אובייקט או אובייקטים מעניינים בקרקע כדי להוסיף עניין לתמונה. אובייקטים כאלה יכולים להיות הרים, עצים מעניינים, תצורות אבן, קשתות סלע ולרוב אנחנו נקמפז אותם בחלקה התחתון של התמונה. שימו לב לפקס לפי המרחק ההיפרפוקלי, לוודא במחשבון עומק שדה מאיזה מרחק הכי קרוב תתחיל החדות ולבדוק שהאובייקטים הקרובים, או החלקים החשובים שלהם לא נמצאים קרוב יותר ממרחק זה כדי שיצאו חדים בתמונה.
צילום לילה בשמורת סרנגטי בטנזניה - עץ שיטה גדול משמש כעוגן בפורגראונד
תאורת ירח בצילומי לילה
האור שהירח יוצר הוא גורם חשוב בצילומי נוף בלילה, חשוב להבין את המשמעות שלו ולהיות מודעים למצבו ולתכנן לפני שיוצאים לצלם. ישנן אפליקציות שמראות את זמני הזריחה והשקיעה של הירח ואת אחוז התאורה שלו.
לתאורת הירח יש יתרונות וחסרונות: כשיש ירח הוא יאיר את הקרקע, מצד שני הכוכבים יהיו פחות בולטים כיון שהוא מאיר גם את השמיים. כשאין ירח הכוכבים יבלטו מאוד, אך הקרקע תהיה חשוכה. אם מצלמים עם תאורת ירח כדאי לבחור בלילה בו אחוז התאורה של הירח יהיה בסביבות 20-5 אחוז. ככה הקרקע תקבל תאורה נעימה והכוכבים יהיו די בולטים. אם מצלמים בלילות ללא ירח הכוכבים יבלטו מאוד וכדי להאיר את הקרקע נוכל להשתמש בתאורה מלאכותית. בד"כ צריך כמה נסיונות כדי להבין כמה צריך להאיר ולקבל תוצאה טובה. כדאי להאיר את האובייקט מכמה כיוונים ובעיקר מהצדדים כדי לתת לו תחושה תלת מימדית. כמו כן, אם נרצה שבתוצאה הסופית השמיים יהיו כחלחלים נצטרך לצלם או לקבוע בעריכה WB יחסית קר (2800-3200). במצב כזה כדאי שהתאורה המלאכותית שנשתמש בה להאיר אובייקטים בקרקע תהיה תאורה חמה כדי לנגוד את ה WB הקר וליצור אור נייטרלי על הקרקע.
שביל החלב מעל מכתש רמון עם תאורה מלאכותית המאירה את האוהל.
לסיכום
צילום לילה הוא אחד התחומים המעניינים בצילום נוף! המצלמות שלנו מאפשרות לנו לצלם תמונות מיוחדות מאוד בלילה שלא תמיד נוכל לראות בעין בלתי מזוינת. את הטכניקה של צילום לילה כדאי לתרגל כמה שיותר כדי שנוכל לצלם בשטח ביעילות ולא נסתבך עם קביעת הנתונים והקומפוזיציה.
כתב וצילם: תומר רצאבי