צילום בעלי חיים - טכניקה
צילום בעלי חיים הוא אחד התחומים המרגשים והמעניינים בצילום טבע. כדי לצלם בעלי חיים בצורה טובה דרושה הבנה טכנית מעולה ויכולת שליטה מהירה בנתוני הצילום, החשיפה, הפוקוס ועוד. כשאתם יוצאים אל השטח במטרה לצלם בעלי חיים חשוב שתדעו מה אתם רוצים ליצור בתמונה. האם אתם רוצים "להקפיא" את הרגע? האם אתם רוצים ליצור צללית של בעל החיים? האם אתם רוצים למרוח תנועה של בעל חיים?
כמו בכל סגנון צילום, כשאתם מתכוננים לצלם אתם צריכים להכיר היטב את שלושת הפרמטרים שמשפיעים על החשיפה בתמונה ואת השפעותיהם:
מהירות תריס:
בצילום בעלי חיים מהירות התריס היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר והשיקול הראשון שנחשוב עליו. בגלל שלרוב נשתמש בעדשות Tele בצילום בעלי חיים, שימוש בתריס איטי מדי יגרום לתמונה מטושטשת או שבעל החיים ימרח אם הוא בתנועה. אז מהי בעצם מהירות התריס הנכונה? הכלל הבסיסי ביותר כדי למנוע טשטוש בתמונה הוא לצלם במהירות תריס מינימלית של 1 חלקי אורך המוקד, לדוגמה אם אנחנו משתמשים בעדשת 300 מ"מ אז מהירות התריס המינימלית תהיה 1/300 (אם יש לנו מצלמת קרופ נכפיל את המהירות פי 1.5, כלומר לדוגמה הנ"ל המהירות המינימלית תהיה 1/450). לאחר שקבענו את המהירות המינימלית עלינו להתחשב גם בתנועה של בעל החיים וזה כמובן תלוי בבעל החיים אותו רוצים לצלם. צלמי טבע מכירים את נושאי הצילום שלהם וכך עם הזמן הם צוברים ניסיון ויודעים בערך באיזו מהירות תריס לצלם כל בעל חיים. לדוגמה נשר
בתעופה כדאי לצלם במהירות תריס של 1/1000 ומעלה, בכדי להקפיא ברדלס בריצה
צלמו ב- 1/2500 ומעלה, בכדי להקפיא כלב משחק צלמו ב- 1/800 ומעלה. צלמו כמה שיותר, הכירו את בעלי החיים אותם אתם רוצים לצלם וכך תהיה לכם אמת מידה טובה.
צמצם:
בצילום בעלי חיים לרוב נשתמש בצמצמים יחסית פתוחים. הסיבה הראשונה היא שצמצם פתוח נותן עומק שדה רדוד וגורם לכך שבעל החיים שנצלם יהיה חד ובולט לעומת הרקע שיצא יותר מטושטש. הסיבה השניה היא שצמצם פתוח מכניס יותר אור וזה עוזר לפצות על שימוש במהירות תריס יחסית גבוהה שמורידה את כמות האור. שיקול נוסף שכדאי להתחשב בו הוא שחדות מקסימלית של עדשה היא בערך 2 סטופים מעל לצמצם הכי פתוח של העדשה. לדוגמה עדשה עם מפתח צמצם של 2.8 תהיה הכי חדה בערך בצמצם 5.6. זכרו שבשטח לא תמיד יהיה לכם מספיק אור בכדי לסגור צמצם ולכן שמרו על גמישות ושימו לב למד האור!
:ISO
ה- ISO הוא לרוב הגורם האחרון אותו נכוון. כמו בכל צילום - גם בצילום בעלי חיים נשתדל לצלם ב- ISO הבסיסי הכי נמוך שיש במצלמה שלנו. צילום ב- ISO נמוך מאפשר לנו לקבל תמונה נקייה ואיכותית, ללא רעשים וגרעיניות, אולם במידה ואין לנו מספיק אור בתמונה כיון שהשתמשנו במהירות תריס מאוד גבוהה, אנחנו כן נשתמש ב- ISO גבוה (כמה שצריך כדי לקבל חשיפה טובה), לשם כך הוא קיים.
מדידת אור:
כשיוצאים אל הטבע אין לנו שליטה על התאורה כמו בסטודיו סטרילי. אנחנו יכולים
לבחור מתי לצאת לצלם, אך בשטח האור משתנה כל הזמן, במיוחד אם אנחנו מצלמים בסביבה מיוערת בה יכולים להיווצר לנו צללים על האובייקט או כשיש עננות והאור בשטח כל הזמן משתנה. בדרך כלל כשמתמקדים בפרט מסוים המטרה שלנו היא לצלם בחשיפה נכונה את אותו פרט בו אנחנו מתמקדים. במצב זה שיטת מדידת האור העדיפה היא מצב SPOT בה המצלמה מודדת את האור מנקודה קטנה במרכז התמונה בה נמצא בעל החיים (*בניקון מדידת האור הנקודתית לא קבועה במרכז, אלא ע"פ מיקום נקודת הפוקוס). במקרים בהם בעל החיים אותו אנחנו מצלמים הוא חלק בתמונת נוף רחבה נעדיף לאזן את התאורה בכל התמונה ולמדוד אור במצב MATRIX בניקון או EVALUATIVE בקנון.
פוקוס:
אחד האלמנטים החשובים בצילום טבע הוא הפוקוס. ישנן מספר סיטואציות ומספר גישות לעבודה עם מערכת הפוקוס בצילום טבע.
פוקוס במצלמות DSLR: במצלמות DSLR מערכת הפוקוס שאנחנו משתמשים בה דרך העינית נקראת Phase detection. ברוב המצלמות היא מדויקת ומהירה יותר מאשר הפוקוס שאפשר לעשות דרך החיישן במצב Live view (דרך מסך המצלמה).
פוקוס במצבים סטטיים: כשבעל החיים וגם אנחנו במצב סטטי – כשאין תנועה בפריים ויש לנו זמן להתרכז, להתייצב, למקד את העדשה, לקמפז ולבסוף לצלם נעדיף לצלם במצב פוקוס ננעל (AF-S בניקון או SINGLE בקנון) ולהשתמש בנקודת פוקוס אחת.
פוקוס במצבים דינמיים: האתגר מתחיל כשיש סיטואציה עם תנועה וככול שהתנועה מהירה יותר כך גדל האתגר. הדרך הנכונה לצילום בעלי חיים בתנועה היא במצב בפוקוס עוקב, בניקון זה נקרא AF-C ובקנון זה נקרא AI SERVO. במצב הזה הפוקוס לא ננעל, אלא עוקב בצורה רציפה אחרי האובייקט עליו נמצאת נקודת הפוקוס כל עוד כפתור המחשף חצי לחוץ. בנוסף, בצילום אובייקטים קטנים וזריזים כמו ציפורים או יונקים קטנים (ואפילו אובייקטים גדולים אשר נמצאים רחוק) קשה לעקוב עם נקודת פוקוס יחידה אחר האובייקט. כאן נכנס יתרון של מצלמות בעלות מערכות פוקוס מתקדמות שיש בהן יותר נקודות פוקוס (ונקודות פוקוס מוצלבות) אשר מאפשרות אופציה של הרחבת הנקודה המרכזית, מגדילות את שטח הכיסוי של הפוקוס על האובייקט וכך קטן הסיכוי לפספוס.
פוקוס במצלמות Mirrorless: במצלמות אלו מערכת הפוקוס עובדת דרך החיישן עצמו (בניגוד למערכת הפוקוס המסורתית Phase Detection שקיימת ב DSLR). עד לפני כמה שנים הטכנולוגיה הזו לא הייתה מפותחת מספיק והייתה פחות טובה מזו של מצלמות DSLR. עם העלייה בפופולריות של מצלמות ללא מראה, גם טכנולוגיית הפוקוס שלהן השתפרה והיום היא מדויקת ומהירה יותר מזו של DSLR. המאפיין העיקרי שמערכת הפוקוס הזו מציעה (בנוסף לשימוש בנקודות פוקוס מסורתיות) הוא פוקוס אוטומטי ועוקב על פנים ועיניים של בעלי חיים ואנשים. זה עובד בצורה כל כך טובה שזה מאפשר אפילו לצלמים מתחילים לצלם תמונות עם פוקוס מדויק אפילו בסיטואציות קשות יחסית כמו צילום בתנועה מהירה. מעקב על פנים/עיניים היא שיטת הפוקוס המומלצת במצלמות אלה, בין אם אתם מצלמים בעל חיים סטטי או בתנועה. תוכלו לבחור אם להשתמש בפוקוס ננעל או עוקב לפי רצונכם, אבל מידת הדיוק והמעקב של פוקוס זה מאפשר לכם להיות בפוקוס עוקב ומדויק שמתאים גם למצבים סטטיים וגם למצבים של בעלי חיים בתנועה.
"קצב אש":
דבר נוסף שחשוב לשם לב אליו הוא "קצב האש" של המצלמה. לכל מצלמה יש אופציה לצילום תמונה בודדת או לצילום ברצף – כלומר כל עוד האצבע לוחצת על המחשף ויש פוקוס, המצלמה תמשיך לצלם. ישנם בעלי חיים מאוד מהירים או סיטואציות שמתרחשות במהירות גבוהה בהן קשה לנו לעקוב אחר התנועה של בעל החיים ולהצליח לצלם בדיוק ברגע הנכון. במצב כזה מומלץ לצלם ברצף מהיר ככול שהמצלמה מאפשרת, לאחר מכן נוכל לבחור התמונות הטובות ביותר מתוך כל רצף התמונות שצילמנו. לכל מצלמה יש קצב אש משלה, יש מצלמות שיכולות לצלם 4 תמונות בשנייה, ישנן מצלמות שמצלמות 6-8 תמונות בשנייה ויש כאלה שאף יותר!
לסיכום
צילום בעלי חיים הוא ללא ספק אחד התחומים המרגשים והמעניינים המשלב את עולם הטבע עם עולם הצילום. אין ספק שבשביל להיות צלם טבע מצליח צריך מגוון כישורים רחב החל מהבנה של בעלי החיים, כישורי צילום ועד להסוואה ויכולת להתקרב לבעל החיים. הצעד הראשון שלכם כצלמי טבע הוא להבין את הטכניקה הבסיסית כך שכשתגיעו לסיטואציה טובה לא תפספסו אותה בגלל בעיות טכניות.
כתיבה: יואל שליין ותומר רצאבי
צילום: יואל שליין
