לימודי צילום למתחילים - החיישן הדיגיטלי

המושג DSLR הן ראשי תיבות של דיגיטל סינגל לנס ריפלקס (Digital single lens reflex). זו בעצם מערכת שמורכבת מעדשה וגוף המצלמה שבתוכו יש מראות, חיישן התמונה הדיגיטלי, חיישן פוקוס ועוד. אז מהו התהליך המתקיים במצלמה כאשר אנחנו מצלמים? האור מגיע אל העדשה והיא מרכזת וממקדת אותו אל המצלמה. האור פוגע במראה בתוך המצלמה והוא עובר דרך פריזמה אל העינית ואל העין שלנו. כשאנחנו לוחצים על כפתור המחשף המראה מתרוממת, האור מגיע אל החיישן שנמצא מאחוריה והוא קולט אותו ויוצר את התמונה.

בשנים האחרונות נכנסו סוג חדש של מצלמות לשוק הנקראות מצלמות חסרות מראה או מצלמות Mirroless שראשי התיבות שלהן נקראים MILC - mirrorless interchangeable-lens camera. הן עובדות בצורה דומה למצלמות ה- DSLR, אך כמו השם שלהן - הן חסרות מראה. במצלמות מירורלס האור מהעדשה מגיע ישירות אל חיישן המצלמה ומועבר במקביל למסך אלקטרוני בעינית המצלמה. ללא המראה מבנה המצלמה יכול להיות קטן וקל יותר וזה אחד היתרונות של מצלמות מסוג זה.

האור מורכב מחלקיקים שנקראים פוטונים והוא מגיע אלינו בצורת גל. האור מגיע ממקור מסוים כמו השמש, פוגע בעצמים סביבנו, חוזר אלינו, נקלט דרך העיניים ומתורגם לתמונה במוח. במצלמה שלנו האור נקלט בחיישן. המצלמות הראשונות התבססו על חומר כימי רגיש לאור – הפילם. בתחילת שנות האלפיים המצלמות הדיגיטליות החליפו את מצלמות הפילם! המצלמות הדיגיטליות מבוססות על חיישן דיגיטלי אשר קולט את האור ויוצר את התמונה. החיישן הדיגיטלי מורכבים מתאים פוטואלקטריים הקולטים את הפוטונים, שהם חלקיקי האור וממירים אותם לאות חשמלי שהמצלמה מעבדת לתמונה.

חיישנים מגיעים במספר גדלים. במצלמות DSLR ישנם חיישני "פול פריים" שדומים בגודלם לסרט הפילם בגודל 35 מ"מ או חיישני "קרופ" הקטנים מחיישני הפול פריים פי 1.5 . במצלמות קומפקטיות החיישן בד"כ קטן מחיישני הפול פריים פי 6. ככל שחיישן גדול יותר, יש יותר מקום לכל תא פוטואלקטרי, הצפיפות של התאים קטנה יותר ולכן כל תא יכול להיות גדול יותר. זה מאפשר לחיישן לקלוט אור בצורה טובה יותר והתוצאה היא תמונה איכותית יותר מבחינת רגישות לאור, עומק הצבע ועוד. חיישן קטן יותר כמו חיישן קרופ הוא זול יותר ולכן מחיר מצלמות הקרופ נמוך יותר וגם מחיר העדשות המותאמות אליהן.

התאים הפוטו אלקטריים לא רואים צבע ולכן על כל תא פוטואלקטרי מונח מסנן אופטי בצבע אחר דרכו עובר האור. מסנני הצבע בחיישן מורכבים משלושת צבעי היסוד – בטח שמעתם על המושג RGB - אדום ירוק כחול. העיבוד של הצבע מכל התאים יחדיו יוצר תמונה עם כל קשת הצבעים.

תא פוטואלקטרי הוא היחידה הקטנה ביותר בחיישן שקולטת אור. כל יחידה כזו מתורגמת לריבוע זעיר בתמונה הנקרא פיקסל. אלה הריבועים הקטנטנטים שאנחנו רואים כשאנחנו עושים זום אין לתוך התמונה. דמיינו פסיפס שאתם מסתכלים עליו ממש מקרוב ואז הולכים אחורה ורואים את כל הפסיפס במלואו.

החיישן הדיגיטלי מורכב ממליוני תאים פוטואלקטרים וככל שיש יותר מהם בחיישן, התמונה המתקבלת היא בעלת רזולוציה גדולה יותר. כשמדברים על הרזולוציה של החיישן נהוג להשתמש במושג הפיקסלים במקום "תאים פטואלקטרים". חיישן בעל יותר מגה פיקסל יתן תמונה עם רזולוציה גדולה יותר, ממש כמו שפסיפס שמורכב מיותר ריבועים בסוף יצור תמונה עם יותר פרטים. חשוב להבין שיותר מגה פיקסל אומר שהצפיפות של הפיקסלים בחיישן גדולה יותר, כלומר שכל פיקסל יהיה קטן יותר וזה יכול לגרום לפעמים לירידה באיכות התמונה. עם התקדמות הטכנולוגיה מצליחים לייצר היום חיישנים בעלי מגה פיקסל גבוה ועדיין לשמור על איכות גבוהה.

לדוגמה: בחיישן של 22 מגה פיקסל יש כ- 22 מליון תאים פוטואלקטרים. רוחב החיישן הוא 5760 פיקסלים ואורכו 3840 פיקסלים – אז 3480 כפול 5760 שווה 22,118,400 שהם כ- 22 מגה פיקסל.

בניגוד לעין האנושית, המצלמה לא יודעת לאזן צבעים לפי סוג התאורה. אנחנו מבינים את הצבעים בצורה נכונה בין אם התאורה הסביבתית היא יחסית "חמה" כמו באור שמש, ובין אם התאורה הסביבתית יחסית "קרה וכחלחלה" כמו ביום מעונן. כדי לקבל צבעים טבעיים בתמונה יש לכוון את ה"איזון לבן" או WB של המצלמה. כשאנחנו מכוונים את ה WB המצלמה בעצם יודעת לתקן את הצבעים בהתאם לתאורה הסביבתית. למשל אם יש יום מאוד מעונן אז התאורה הסביבתית תהיה יחסית קרה וכחלחלה ולכן המצלמה תוסיף חמימות לתמונה. אם נצלם בתאורה של נורות להט התאורה הסביבתית תהיה יחסית חמה ולכן המצלמה תוסיף קרירות לתמונה. ישנם הגדרות קבועות של WB במצלמה כמו Daylight, shade, cloudy, tungsten ועוד... יש גם Auto WB בו המצלמה מנתחת לבד את התמונה ובוחרת WB מתאים (עובד יפה ברוב המקרים). כדאי מאוד להתנסות ולצלם ב WB שונה כדי להבין את ההבדלים. שימו לב שבצילום ב RAW אפשר לשנות בעריכה את ה WB ממש כמו בזמן הצילום, בצילום ב JPEG שינוי ה WB הוא לא כמו המקור ב RAW ומומלץ לקבוע אותו בצורה נכונה בזמן הצילום.

שמירת התמונה במצלמה מתקבלת בעצם בתור קובץ דיגיטלי. המצלמות שומרות את התמונה באחד משני סוגי קבצים: JPEG או RAW. קובץ ה JPEG הוא הקובץ הנפוץ ביותר שרובנו מכירים בתמונות. זהו בעצם קובץ תמונה מכווץ, מעובד ומוכן להצגה. קובץ ה RAW הוא קובץ ראשוני יותר ובעל יותר מידע המתקבל מהמצלמה ללא עיבוד או הקטנה ומכיל הרבה יותר מידע. לעבור על תכונות הקבצים יתרונות וחסרונות. 

מי שלא עורך בכלל יכול לצלם ב JPEG כיון שהתמונה שתצא מהמצלמה תראה יותר טוב כיון שהיא כבר מעובדת (במצלמה) ומוכנה להצגה, הוא גם תופס פחות מקום בכרטיס הזיכרון כיון שהוא מכווץ. במידה ואתם עורכים או חושבים שתערכו בעתיד מאוד מומלץ לצלם ב RAW. קובץ RAW אמנם גדול יותר ותופס יותר מקום בכרטיס הזיכרון, אבל הוא קובץ ללא עיבוד וללא כיווץ ולכן מכיל הרבה יותר מידע מקובץ JPEG. כמות המידע הגדולה בקובץ ה RAW תאפשר לנו לערוך את התמונה בצורה הרבה יותר רחבה וטובה ולקבל תוצר איכותי יותר לאחר העיבוד.

היום למדנו על מבנה המצלמה, אופן הפעולה שלה, החיישן והמאפיינים החשובים של העדשות. שעורי בית - נסו להבין באיזה ציוד אתם משתמשים. האם יש לכם מצלמת פול פריים או מצלמת קרופ? אילה עדשות יש ברשותכם? מהי זוית הראייה שלהן? האם יש להן מייצב תמונה או מנוע פוקוס מיוחד?