חשיפה נכונה - לימודי צילום למתחילים

כל מקור אור שנחשף למצלמה משפיע על התמונה. אנחנו יכולים לשלוט בעיקר בכמות האור ובכיוון שלו. כדי שנוכל לשלוט בכמות האור אנחנו צריכים לדעת כמה אור יש בתמונה ולשם כך יש לנו מד אור. מד האור הוא סרגל שמוצג במצלמה והוא מתאר כמה אור נכנס לחיישן. כשמד האור נמצא על האפס בהירות התמונה יחסית מאוזנת. אם מד האור נוטה למינוס (נקרא גם חשיפת חסר) זה אומר שהתמונה תצא יחסית כהה ואם הוא נוטה לפלוס (נקרא גם חשיפת יתר) סימן שהתמונה תצא יחסית בהירה. מד האור מחולק לשנתות שמסומנות במספרים, כל קפיצה נקראת "סטופ" וכדי להיות מדויקים יותר כל סטופ מחולק לשלישים. קפיצה של "סטופ" למעלה בעצם אומרת שהכנסנו פי 2 יותר אור וקפיצה של "סטופ" למטה אומרת שנכנס חצי מכמות האור.

במצלמה שלנו ישנם שלושה פרמטרים שמשפיעים על כמות האור: הצמצם, התריס והאיזו – אנחנו יכולים לשלוט בשלושת הפרמטרים הללו וכך להשפיע על כמות האור בתמונה. זכרו – סטופ צמצם שווה לסטופ תריס שווה לסטופ איזו והמפתח לתמונה מוארת בצורה נכונה הוא איזון! דבר נוסף שחשוב להכיר הוא שכל אחד מהפרמטרים משפיע על כמות האור בתמונה אבל לא רק, לכל אחד מהם יש תפקיד נוסף! בואו נלמד על הפרמטרים ואיך הם משפיעים על התמונה.

הצמצם נמצא בעדשה והוא מורכב ממערכת של עלים אשר יוצרים פתח דרכו עובר האור, ממש כמו האישון שלנו בעין. הצמצם משפיע על כמות האור הנכנסת דרך העדשה ובנוסף, הצמצם משפיע גם על עומק השדה. מפתח הצמצם מיוצג על ידי מספר F והוא מתאר את היחס בין אורך המוקד לגודל הצמצם. מספר F קטן מייצג צמצם פתוח ואילו מספר F גדול מייצג צמצם סגור. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר כך יכנס יותר אור אל החיישן ולהפך.

שימו לב שהמצלמה שלכם נמצאת במצב M (ידני), כך שתוכלו לשלוט בכל הפרמטרים. הגורם הראשון שאנחנו בד"כ מכוונים הוא מהירות התריס. אמרנו שכדי לקבל תמונה לא מטושטשת המהירות הבסיסית לצילום מהיד, כלומר לא מחצובה, צריכה להיות אחד חלקי אורך המוקד. קחו לדוגמה עדשה של 300 מ"מ - מהירות התריס המינימלית צריכה להיות 1/300. זוכרים שדיברנו על "הקרופ פאקטור"? אז אם יש לכם מצלמת SLR שהיא לא מצלמת פול פריים אתם צריכים להכפיל קודם את אורך המוקד פי 1.5 מהירות התריס שלכם צריכה להיות לפחות 1/450 או גבוהה יותר. אחרי שקבענו את מהירות התריס נעבור לצמצם. אמרנו שהצמצם משפיע על עומק השדה, אם בחרתם לצלם אובייקט עם רקע מטושטש כלומר עם עומק שדה רדוד תצטרכו לפתוח את הצמצם. אם החלטתם שהפרטים ברקע חשובים ואתם רוצים לחדד אותם כלומר לקבל עומק שדה עמוק תסגרו את הצמצם. הפרמטר האחרון שמשפיע על האור הוא איזו (ISO). זוכרים שאמרנו שלאיזו יש תופעת לוואי שמגרענת את התמונה? זו הסיבה שאנחנו שומרים אותו לסוף. לאחר שכיוונתם את התריס ואת הצמצם בדקו את מד האור ואם חסר לכם אור בתמונה תעלו את האיזו לפי הצורך.

בוא נעשה דוגמה נוספת והפעם נתחיל ממשהו אחר. נאמר שאנחנו רוצים אובייקט מסוים ושהרקע יהיה מטושטש, כלומר תמונה עם עומק שדה רדוד. במצב כזה נבחר את אורך המוקד הגדול שיש בעדשה שלנו ונפתח את הצמצם כמה שיותר. לאחר מכן נבדוק מהי מהירות התריס המינימלית בה אנחנו יכולים לצלם מהיד ונקבע גם אותה. בשלב באחרון נבדוק מה מצבו של מד האור. אם חסר לנו אור נוכל להעלות איזו ואם יש לנו יותר מדי אור נוכל להשתמש בתריס מהיר יותר.

זכרו לאורך כל התהליך לבדוק את מד האור שלכם ואת התמונה שהתקבלה כדי לוודא שאתם לא חשוכים מדי או מוארים יותר ממה שצריך.

ישנם שלושה מצבי צילום עיקריים בהם אנחנו שולטים בנתוני החשיפה.

- מצב Manual: שליטה מלאה ב ISO, צמצם והתריס. זהו המצב בו אנחנו בשליטה מלאה בכל הפרמטרים. זה אמנם מצב שבו יכול לנו יותר זמן עד שנוכל לצלם תמונה בחשיפה טובה כיון שצריך לקבוע את כל אחד מהפרמטרים, אבל הוא נותן שליטה מלאה. מומלץ מאוד בשלב התרגול ההתחלתי לצלם במצב זה כדי להבין באופן מלא את שיקולי החשיפה ולשלוט במצלמה באופן מלא.

- מצב עדיפות צמצם: אנחנו קובעים את גודל הצמצם ו- ISO והמצלמה תקבע אוטומטית את מהירות התריס כדי להגיע לחשיפה נכונה.

- מצב עדיפות תריס: אנחנו קובעים את מהירות התריס ו- ISO והמצלמה תקבע אוטומטית את גודל הצמצם כדי להגיע לחשיפה נכונה. החסרונות של שני המצבים החצי אוטומטיים הוא שלפעמים הנתון שיקבע על ידי המצלמה לא יתאים לנו במקרה ולא נשים לב אליו. לדוגמה מהירות תריס נמוכה מדי, או צמצם פתוח או סגור מדי. באיזה מצב נכון לצלם? תלוי אנחנו ממליצים וכך גם נלמד אתכם איך לשלוט במצלמה במצב ידני מלא. ככה תשלטו במצלמה באופן מלא ותהיו הכי מקצועיים. אחרי שתשלטו במצב ידני ותבינו את כל השיקולים לעומק תוכלו לבחור לעבוד במצב אחר ותדעו לשם לב לשאר.

ברוב המצלמות ישנן כמה אפשרויות לצורה בה המצלמה מודדת את כמות האור. ישנה אפשרות למדוד את כמות האור מכל התמונה, מחלק מהתמונה ואפילו מנקודה יחסית קטנה בתמונה - כל אחד בוחר לעצמו את השיטה שנוחה לו. איך שלא תבחרו, תמיד תוכלו להסתכל על התמונה ועל ההיסטוגרמה לאחר הצילום ולעשות תיקונים.

כלי נוסף שיכול לעזור לכם להבין כמה אור יש בתמונה הוא ההיסטוגרמה. היסטוגרמה היא גרף שמראה את התפלגות האור בתמונה. באמצעות ההיסטוגרמה תוכלו להבין את הבהירות הכללית של התמונה, כמה ממנה חשוך כמה ממנה בהיר והאם יש חלקים שרופים או אטומים בתמונה. צידה הימני של ההיסטוגרמה מייצג את הפיקסלים הבהירים ואילו צידה השמאלי מייצג את הפיקסלים השחורים. 

שלושת הפרמטרים - האיזו הצמצם והתריס שולטים כל אחד בנפרד בכמות האור שתהיה לנו בתמונה ומאזנים אחד את השני. בחירת הפרמטרים לצילום משתנה והיא תלויה בשיקולים הכי חשובים באותה סיטואציה. לפעמים זה יהיה מהירות התריס המינימלית או שיקול של הקפאת או למריחת אובייקט ולפעמים זה יהיה עומק השדה שאנחנו רוצים. בכל סיטאציה אנחנו נתחיל עם הגורם המרכזי שחשוב לנו ומשם נמשיך לשאר הפרמטרים. זיכרו כי המפתח לתמונה מוארת בצורה נכונה הוא איזון.