מהירות תריס - לימודי צילום למתחילים

מצלמות בעלות שליטה ידנית מלאה (או חלקית) מאפשרות לנו לקבוע את מהירות התריס במהלך הצילום. ברוב המצלמות, מהירות התריס יכולה לנוע בין 1/8000 שניות ועד 30 שניות חשיפה. ככל שהתריס מהיר יותר, החיישן נחשף לפרק זמן קצר יותר של אור ולכן התמונה תהיה יותר כהה. ככל שהתריס איטי יותר החיישן נחשף לפרק זמן ארוך יותר ולכן התמונה תהיה יותר בהירה. ערכי הסטופים הקלאסיים של מהירות התריס קופצים בכפולות של 2, לדוגמה: 1/800 | 1/400 | 1/200 | 1/100 ועוד. מלבד הערכים הקלאסיים, ברוב המצלמות היום אפשר לקבוע ערכי ביניים כדי לדייק את כמות האור והחשיפה.

התריס בד"כ בנוי משני "וילונות" שמכסים את החיישן. כדי לחשוף את כל שטח החיישן לאור במידה שווה, במהלך החשיפה תריס אחד יורד וחושף את החיישן ולאחריו יורד התריס השני ומכסה שוב את החיישן. במהירות תריס גבוהה שני הוילונות יורדים ממש צמוד אחד לשני, במהירות תריס איטית הוילון הראשון יורד ולאחר זמן חשיפה ממושך יותר הוילון השני יורד אחרי.

מלבד השליטה בכמות האור, התריס גם משפיע על הקפאה ומריחה של אלמנטים בתמונה שנמצאים בתנועה. ככל שהתריס יהיה מהיר יותר - יותר אלמנטים בתמונה יראו "קפואים" או סטטיים בתמונה (גם אלה שלא זזים וגם אלה שזזים). ככל שהתריס יהיה איטי יותר - אלמנטים בתמונה שנעים יראו מרוחים יותר. תוכלו לראות דוגמה לכך בתמונות למטה.

אחד הדברים הכי בסיסיים וחשובים בצילום הוא ההנחייה של מהירות תריס מינימלית כשאנחנו מחזיקים את המצלמה (לא רלוונטי כשהמצלמה מונחת על חצובה או משהו סטטי). כשאנחנו מחזיקים מצלמה ומצלמים הגוף והידיים שלנו זזים רועדים, גם אם בצורה מאוד עדינה וכזו שאנחנו לא מבחינים בה. הרעידות האלה יכולות להשפיע על הצילום ולגרום לתמונה לצאת מטושטשת. כדי להתגבר על הרעידות אנחנו בעצם צריכים לצלם במהירות תריס שתחפה על הרעידות שלנו והן לא ישפיעו על הצילום. בנוסף צריך לזכור שככל שאנחנו מצלמים עם עדשה שיש לה אורך מוקד גדול יותר, כל תנועה או רעידה הרבה יותר מורגשות. כדי להתגבר עם הרעידות הללו ולצלם תמונות לא מטושטשות כל שעלינו לעשות הוא לעקוב אחרי כלל פשוט:

מהירות התריס הכי איטית שמותר לנו לצלם בה היא 1/אורך המוקד

לדוגמה: אם נצלם עם עדשה של 100 מ"מ, מהירות התריס הכי איטית שיהיה מותר לצלם בה היא 1/100. מותר לנו לצלם במהירות תריס מהירה יותר כמו 1/200, 1/400 או 1/1000. אם נצלם במהירות תריס איטית יותר כמו 1/50 או 1/20 יש סיכוי גבוה שהתמונה תצא מטושטשת. באופן כללי לא מומלץ להשתמש במהירות תריס איטית יותר מ 1/50, גם אם יצא לכם ככה לפי החישוב.

שני גורמים נוספים שעלינו להתחשב בהם בקשר למהירות התריס המינימלית הם:

- מייצב התמונה (במצלמה או בעדשה): מייצב התמונה הוא רכיב במצלמה או בעדשה שמטרתם לחפות על הרעידות שלנו ולצמצם את הטישטוש בתמונה. כשיש מייצב תמונה נוכל לרדת מעט ממהירות התריס המינימלית, אך זה עדיין קצת סיכון. 

- מצלמה עם חיישן פול פריים או קרופ: במצלמות עם חיישן פול פריים הכלל עובד כרגיל. במצלמות עם חיישן קרופ אנחנו למעשה מקבלים אורך מוקד מעשי של בערך פי 1.5, לכן גם מהירות התריס המינימלית צריכה להיות מהירה פי 1.5. לדוגמה אם אני נשתמש בעדשת 100 מ"מ על מצלמת קרופ, מהירות התריס המינימלית לא תהיה 1/100 אלא 1/150.

לתריס יש השפעה על האור וגם על הקפאה/מריחה של תנועה בתמונה והשימוש בו דורש חשיבה על ההשפעה שלו ואיך היא מסתדרת עם שאר הדברים בתמונה. כשנרצה לקבוע באיזה מהירות תריס נצלם נצטרך לחשוב ולשקלל את כמות האור שיש לנו בתמונה ושאר גורמי החשיפה כמו ה ISO והצמצם. חשוב מאוד לזכור את מהירות התריס המינימלית ולאחר מכן לחשוב על שאר השיקולים.

מהירות התריס הוא אחד משלושת הגורמים החשובים במצלמה המאפשרים לנו לשנות ולשלוט בחשיפה של התמונה וגם בהקפאה/מריחה של תנועה. כדי להשתמש בו בצורה נכונה חשוב להבין איך הוא עובד, מה היתרונות והחסרונות שלו ולקבוע אותו בהתאם לשאר גורמי החשיפה. מומלץ מאוד לתרגל ולראות את ההשפעה שלו במצלמה שלכם ולהבין איך עובדים הדברים עליהם דיברנו במאמר הזה!