קילימנג'רו - כל מה שרציתם לדעת

אזורי האקלים של הקילימנג'רו

מתי לטפס את הקילימנג'רו?

מסלול "מצ'אמה"

אחד הדילמות שעולות לפני טיול קילימנג'רו היא באיזה מסלול לבחור כדי לטפס את ההר. ישנם לפחות 6 מסלולים לטיפוס הקילימנג'רו: שירה, למושו, מצ'אמה, אומבווה, רונגאי ומראנגו. אז מהו המסלול הטוב ביותר? בעיני יש 4 שיקולים עיקריים בבחירת המסלול. הראשון הוא רמת הקושי - ישנם מסלולים תלולים יותר, יש מסלולים ארוכים יותר, ויש אפילו מסלול מסוכן בגלל ריבוי מפולות. שיקול נוסף הוא אקלום לגובה, ככל שהמסלול ארוך יותר כך תבלו יותר זמן בגובה לפני יום הפסגה ותגדילו את סיכוייכם להעפיל למעלה. עוד שיקול חשוב הוא הצפיפות במסלול, המסלולים המפורסמים והנוחים בדרך כלל יהיו הכי עמוסים. השיקול האחרון ולא פחות חשוב הוא התקציב, ככל שתבלו יותר ימים על ההר כך תאלצו לשלם על יותר ימי צוות (פורטרים ומדריכים) ואישורים של השמורה. אני אישית ממליץ על דרך מצ'אמה – המסלול פשוט יפיפה! מתחילים במדרונות הדרום מערביים של ההר, בהמשך חוצים לצד המזרחי וממנו עולים אל הפסגה. הירידה מההר תהיה דרך המדרון הדרום מזרחי כך שלא תחזרו על עקבותיכם. למסלול מצ'אמה יש גרסת 6 ימים אך היתרון שלו הוא בגרסת ה 7 ימים. המסלול יחסית ארוך ובנוי בצורה אידאלית להתאקלמות - לאחר שעולים ל 4,600 מ' יורדים חזרה לשני לילות ב 3,950 מ' המאפשרים התאקלמות טובה לפני יום הפסגה.

איך להתארגן לטיפוס הקילימנג'רו?

כשיוצאים לטרק ארוך בטבע חשוב לדאוג לציוד מתאים שיקל עלינו בשטח. נתחיל מביגוד: על ההר מזג האוויר משתנה מיום ליום. את המסלול תתחילו ביערר גשם לח וחם. תתחילו עם ביגוד קצר ומנדף שיהיה לכם נוח ונעים, חשוב לקחת אתכם ציוד לגשם (מעיל, מכנס וכיסוי לתיק) למקרה שתיתקלו בגשם טרופי. נעלי הליכה טובות יהיו הפריט הכי חשוב שלכם, אני ממליץ על נעלי הרים גבוהות ואטומות. ככול שתעלו במעלה ההר כך ילכו וירדו הטמפרטורות. ביום הפסגה הטמפרטורות עלולות לרדת ל (25-) מעלות וחשוב שתהיו מוכנים. הדרך הנכונה היא שיטת הבצל. מביגוד טרמי תחתון (גופיות וגטקס), מיקרו פליס, פליס עבה, מעיל מחמם ובסוף שכבה אטומה לרוח וגשם. לכפות הרגליים תביאו 2 זוגות של גרביים מחממות (עדיף מצמר מרינו) לשינה וליום הפסגה. קחו אתכם גם כפפות טובות, חם צוואר וכובע מחמם. כשתגיעו בערבים לאוהל תרצו שיהיה לכם נוח ונעים אז מומלת לקחת אתכם זוג נעליים קלות ומאווררות (נעלי ספורט, סנדלים, קרוקס...). שק שינה טוב הוא הפריט הבא הכי חשוב אחרי הנעליים. אם לא תישנו טוב בלילה, לא יהיה לכם כוח וחשק לטייל ביום. קחו אתכם שק"ש שמתאים לטמפרטורה של לפחות (17-), מומלץ לקחת גם פנימית פליז לשק"ש. האריזה מתבצעת בשני תיקים, תיק אחד לפורטרים שם יהיה הציוד האישי שלכם.. ההמלצה היא על תיק בד (מוצ'ילה או ג'נספורט) בנפח של כ 60-80 ליטר, אותו יכניסו הפורטרים לשק אטום לצורך ההליכה. תיק נוסף יהיה תיק היום שלכם (תיק קטן של 15-30 ליטר), התיק צריך להכיל מים, ארוחת צהריים, ציוד גשם וציוד אישי. השנה (2015) יצא חוק בשמורה שלא מאפשר הכנסה של בקבוקים חד פעמיים ולכן מומלץ לקחת אתכם שקית שתיה ובקבוק מים רב פעמי (אם אתם אוהבים שקיות שתיה קחו בחשבון שמעל 5000 מ' צינורית השתייה יכולה לקפוא). ההמלצה היא 3 ליטר מים לאדם ליום. פריטים נוספים מומלצים: משקפי שמש, פנס ראש (להליכה בלילה) מקלות הליכה, קרם הגנה מהשמש ותרופות בסיסיות (כמו בכל טיול).

מחלת גבהים

כשיוצאים לטרק בגובה אחד הנושאים המרכזיים שעולים שוב ושוב הוא מחלת גבהים. כישראלים, רובינו חיים כמעט בגובה פני הים וגופינו לא מורגל לסביבה של הרים גבוהים. ככול שעולים בגובה הלחץ האטמוספרי יורד ואיתו ריכוז החמצן באוויר. כדוריות הדם לא סופגות מספיק חמצן לאיברי הגוף וכך מופיעים תסמיני המחלה. מחלת גבהים היא הבעיה הנפוצה ביותר בהרים גבוהים. כל גוף מגיב בצורה שונה לשהייה בגובה, חלקינו נתחיל להרגיש סימנים קלים כבר בגבהים של 2500 מ' עד 3500 מ', אחרים יתחילו להרגיש את הסימנים רק ב 4000 מ' ויותר. כדי להתמודד עם המחלה צריך להכיר את סימני האזהרה: הסימנים הקלים הם כאבי ראש, בחילות, קוצר נשימה וסחרחורות, בהמשך יכולים להופיע גם חוסר תאבון, נדודי שינה וחולשה. שימו לב - מדובר במחלה מסוכנת שבמקרה של חוסר טיפול עלולה אף לגרום למוות, אך לפני שתתחילו להילחץ ולוותר על הטיול דעו שאפשר לטפל די בקלות במחלה ואף להימנע ממנה. הסוד להתמודדות עם הגובה הוא לשמור על גופכם ולהקשיב לו. שמרו על תזונה טובה (תאכלו הרבה!) ושתו הרבה מים! גוף רווי במים מתמודד טוב בהרבה מגוף מיובש. "פולה פולה" – את הביטוי הזה תשמעו לאורך כל המסלול. פרוש המילים בסוואהילית הוא "לאט לאט". אל תמהרו, תנו לגופכם להתאקלם. הקשיבו לגופכם, אם מופיעים כאבי ראש עצרו ושתו מים, אם צריך ערכו הפסקה. במידה והסימנים מחמירים פנו אל המדריכים שלכם, מדריכי ההר מאוד מנוסים וברוב המקרים ידעו לזהות מה הבעיה אצלכם ואיך לשפר את הרגשתכם. אם המצב ממשיך להחמיר - לא ממשיכים לעלות בגובה! במידה ומופיעים תסמינים חמורים ההמלצה היא לרדת לפחות 500 מ' בגובה. בסופו של דבר מטרתכם היא ליהנות בטיול ולא לסכן את חייכם. ישנן תרופות שמטרתם למנוע מחלת גבהים, התרופות הנפוצות הן דיאמוקס ואורמוקס. חשוב לציין כי אין לקחת תרופות אלה ללא התייעצות עם רופא.