שפיצברגן - יומן מסע בעקבות הטבע הארקטי

מחלון המטוס התחלנו לראות יבשה מתקרבת, מגיעים לשפיצברגן! זה היה ממש תחילתו של הקיץ הארקטי וההרים של שפיצברגן היו מכוסים לגמרי בשלג לבן וטהור. נחתנו בשדה התעופה הקטנטן של לונגיירבין ויצאנו לאוויר נקי וקריר בטמפרטורה של מעלה אחת. מחוץ לשדה חיכתה לנו הסעה של האונייה שלקחה אותנו למרכז העיירה, היה לנו כמה שעות להסתובב לפני שההפלגה תצא מהנמל. לונגייריבין היא העיירה הגדולה והמרכזית בשפיצברגן ויש בה כ 2,500 תושבים. בעבר מרכז הכלכלה שלה הייתה מכרייה, כיום התיירות היא מוקד התעסוקה העיקרי. הספקנו לעשות סיבוב קצר במרכז המסחרי שיש בו בעיקר מסעדות, בתי קפה, חנויות של ביגוד וציוד טיולים ובתי מלון. אחרי קפה ונישנוש קצר הלכנו ברגל אל החוף, הספקנו לראות כמה ברווזים וציפורים ארקטיות המסתובבות בעיירה והגענו ממש לשפת הים הארקטי. לקראת הצהריים הלכנו לנמל ועלינו על האוניה - יוצאים לדרך! קיבלנו את החדרים, עברנו תדריך בטיחות ותירגול הגעה לסירות הצלה בשעת חירום והספינה יצאה מהנמל אל הפיורד. שעה לאחר שיצאנו לדרך, מערכת הכריזה של האוניה בישרה לנו שיש דוב קוטב בשטח! לא האמנו למזלנו שרק התחלנו את המסע וכבר נזכה לראות את בעל החיים הנדיר והמיוחד הזה. זה דב זכר שהלך על המדרונות המושלגים צפונית לפיורד. הוא היה די רחוק, אבל הצלחנו לראות אותו עם המשקפות ועדשות המצלמה. בהליכה די רגועה ,הוא גמע כמה קילומטרים במהירות מדהימה שגרמה לנו באיזו קלות ומהירות בעלי החיים מסתובבים בשטח הביתי שלהם. לארוחת הערב הגענו מאושרים מהתצפית הראשונה של דב קוטב, סיימנו בתצפית אחרונה מסיפון האוניה והלכנו לישון.

אחרי ארוחת בוקר טובה עלינו לסיפון התצפית המרכזי ועברנו תדריך על השימוש בסירות הזודיאק ותדריך בטיחות על דובי קוטב והתנהלות בזמן הנחיתות על החופים. במהלך ההפלגה סירות הזודיאק יהיו כלי התחבורה שלנו לשיט אל מחוץ לאוניה ואל החופים של שפיצברגן. אחרי התדריך עלינו על סירות הזודיאק שלקחו אותנו להליכה על חופי הפיורד. עם שלג צח ולבן מתחת לרגלינו, התחלנו ללכת על החוף של הפיורד לכיוון גבעת תצפית. במהלך ההליכה ראינו עקבות די טריים של דב קוטב שכנראה ביקר באזור בימים האחרונים. כשהגענו לגבעת התצפית יכולנו לראות את המפרץ מלעלה, בקצה שלו היה קרחון שנשפך אליו וחלקו הפנימי של המפרץ עדיין היה קפוא. על הקרח של מי המפרץ נח לו כלב ים מזוקן - אחד מהמינים היותר גדולים כלבי הים באזור זה. אחרי הליכה טובה חזרנו לזודיאקים ולאוניה. אחר הצהריים היינו אמורים לרדת לחוף אחר, אבל בגלל מזג אוויר בעייתי התכנית השתנתה ובמקום זה המשכנו לשוט וראינו ניבתנים במים ובחוף יחסית רחוק. היום הסתיים אחרי ארוחת ערב טובה בזמן שהספינה הטלטלה בים קצת סוער.

בבוקר יצאנו אל הזודיאקים ונחתנו בחוף של Ny London - התיישבות קטנה מתחילת המאה ה- 20 שמטרתה הייתה כריית שיש. ההתיישבות נכשלה כיון שהאדמה הקפואה של אזור זה הורידה את איכות השיש והוא התפרק לאחר שכרו אותו. התפצלנו לכמה קבוצות הליכה באזור וזכינו לראות כמה סוגים של ציפורים ובפעם הראשונה את איילי הצפון של סבאלברד! איילי הצפון באזור זה שונים מאיילי הצפון שרואים בסקנדינביה, הרגליים שלהם קצרות יותר והגוף יותר מאסיבי כחלק מההתאה למזג האוויר באזור שקר יותר מאשר בסקנדינביה.

אחרי ארוחת צהריים עלינו שוב אל הזודיאקים וירדנו שוב לחוף של מפרץ ה- 14 ביולי. האזור היה מעוטר בצוקים חדים וגבוהים עליהם קיננו ציפורי ריסה (ממשפחת השחפיים) ועל הקרקע מתחת לצוקים יכולנו לראות שועל ארקטי שצץ מדי פעם מרחוק. הסביבה שמתחת לצוקים בהן מקננות ציפורים אהובה על שועלים ארקטים כיון שמשם הם יוצאים לצוד את הציפורים. בהמשך העונה לאחר שהגוזלים בוקעים ויוצאים למעוף הראשון שלהם, השועלים נהנים משלל ציד גדול של גוזלים שלא הצילחו לעוף עד המים ונחתו למרגלות הצוק. בקצה של החוף היה אפשר לראות את קרחון ה- 14 ביולי המתנקז למפרצון, שברי הקרחונים שלו שנסחפו במים עיטרו את החוף עצמו. לאחר ההליכה על החוף עלינו על הזודיאקים ושטנו לעבר הקרחון לתצפית מרגשת על הקרחון העצום.

השיט לצד הקרחון היה מרהיב! הקרחון עצמו היה עצום ומרשים ובמים היו מלא שברי קרחונים שהקיפו אותנו. כשהמנוע של הזודיאק לא עבד היה אפשר לשמוע פיצפוץ כמו של גזים במשקה קל בגלל האוויר שמשתחרר מהקרח שנמס במים. מדי פעם ראינו ציפורים עפות מול קירות הקרח העצומים, גם ראינו כלב ים שוחה במים, אבל השיא היה תצפית קרובה מאוד של קבוצת ציפורי ריסה שנחו על קרחון גדול במים ויסעור שחפי במים עצמם.

בילינו את כל היום בים הפתוח בחיפוש אחר בעלי חיים. כיון שזה היה תחילת הקיץ זכינו לראות את הים מלא במדפי קרח עצומים שהחלו להשבר מים הקרח המאפיין את האזור בתקופת החורף. כבר בתחילת הגענו לקו רוחב 80 מעלות - רק 1,000 ק"מ מהקוטב הצפוני! זה היה יום שמשי וכמעט ללא רוח אז יכלנו להיות רוב היום בסיפונים הפתוחים של האוניה. סוגים שונים של ציפורים כמו שחפים, ריסות ויסעורים עפו צמוד לאוניה וליוו אותנו לאורך ההפלגה. קיווינו לראות דובי קוטב מסתובבים על מדפי הקרח, אבל לא מצאנו אותם. דובי קוטב אמנם לא ראינו, אבל היה לנו מפגש קרוב ומרגש עם ניבתנים ענקיים שנחו על אחד ממדפי הקרח! הם היו מאוד רגועים והספינה הצליחה להתקרב אליהם מאוד, אמרתי לקבוצה שכדאי לרדת לסיפון התחתון האחורי כדי שנהיה כמה שיותר קרובים לראות ולצלם אותם, וזכינו במפגש מאוד קרוב ומיוחד איתם.

בילינו את כל היום בים הפתוח בחיפוש אחר בעלי חיים. כיון שזה היה תחילת הקיץ זכינו לראות את הים מלא במדפי קרח עצומים שהחלו להשבר מים הקרח המאפיין את האזור בתקופת החורף. כבר בתחילת הגענו לקו רוחב 80 מעלות - רק 1,000 ק"מ מהקוטב הצפוני! זה היה יום שמשי וכמעט ללא רוח אז יכלנו להיות רוב היום בסיפונים הפתוחים של האוניה. סוגים שונים של ציפורים כמו שחפים, ריסות ויסעורים עפו צמוד לאוניה וליוו אותנו לאורך ההפלגה. קיווינו לראות דובי קוטב מסתובבים על מדפי הקרח, אבל לא מצאנו אותם. דובי קוטב אמנם לא ראינו, אבל היה לנו מפגש קרוב ומרגש עם ניסתנים ענקיים שנחו על אחד ממדפי הקרח. הם היו מאוד רגועים והספינה הצליחה להתקרב אליהם מאוד וזכינו במפגש מאוד קרוב ומיוחד איתם. לקראת אחר הצהריים הספינה הסתובבה ויצאה מהים הפתוח לאזור עם איים קטנים בשם Fair Haven. נכנסו למפרצים שבין האיים מלאי הקרחונים במטרה לחפש בעלי חיים על החוף ומדפי הקרח, אחרי שיטוט קצר, מצאנו דוב קוטב! זה היה זכר צעיר ופעיל שהלך על החוף, טיפס על הגבעות ורחרח כל הזמן עקבות של דובי קוטב אחרים. עקבנו אחריו במשך כשעה וחצי וזכינו לראות אותו בשלל התנהגויות ופוזות. בסוף ההליכה הוא הגיע לחוף ונכנס למים, לאט לאט הוא נעלם ואנחנו סיימנו את היום מאושרים מהתצפית המיוחדת כשהספינה שטה החוצה מהפיורד עמוס הקרחונים!

את הבוקר התחלנו בהליכה של פיורד בשם Smeerenburgfjorden שהיה בעבר עיירת ציד לוייתנים הולנדית. זה היה יום שמשי והיינו מוקפים בפסגות הרים מרשימים. במהלך ההליכה ראינו ניבתן גדול שעלה על פיסת קרח שצפה קרוב לחוף. הוא נח לו ברוגע ואנחנו יכולנו להנות מלצפות בו ולצלם אותו בשלל פוזות. אחר הצהריים עלינו שוב על הזודיאקים לעבר פיורד בשם Magdalenafjorden. הגענו לחוף ויצאנו להיכה לעבר תצפית על קרחון ענק. היה שקט מוחלט בתצפית ונהנינו מהנוף של הקרחון, מהשמש הנעימה ומהקולות של הציפורים הארקטיות שעפו וקיננו בהרים לידנו. אחרי ההליכה חזרנו לזודיאקים ושטנו במים סבבי המפרץ. ראינו ניבתנים שוחים וגם קבוצה של ניבתנים שנחו על חוף בקרבת מקום.

השכמה מוקדמת במערכת בכריזה של האוניה העירה אותנו ועדכנה שרואים לוויתני בלוגה במים! קפצנו החוצה לסיפון של הספינה וראינו להקה של כ- 8 מהם שוחים. הם לא היו קרובים מספיק בשביל לצלם תמונות טובות, אבל התרגשנו רק מלראות את הלוויתנים הנדירים הללו. לוויתני הבלוגה לבנים והם בד"כ די ביישנים וקשה להתקרב אליהם. אחרי ארוחת הבוקר ירדנו לסירות הזודיאק שלקחו אותנו לחוף של Alkhornet. הצוק הענק של Alkhornet הוא אזור הקינון של אלפי ציפורים בשם אוריות וריסות, כשהתקרבנו אל בסיס הצוק יכולנו לשמוע אותם מכל עבר ולראות אותם מעופפים סביב הצוק. בדרך אל הצוק היה לנו מפגש קרוב על קבוצה קטנה של איילי שלג שהנוכחות שלנו ממש לא הפריעה להם. קבוצה אחרת ראתה שועל שלג מסתובב ומשחק די קרוב אליהם. הוא היה כבר בפרוות קיץ כהה וכנראה שחיפש אפשרויות ציד ליד הקינון של הציפורים. אחרי 3 שעות של הסתובבות בשטח והנאה מבעלי החיים, הנוף והאוויר הטוב חזרנו לסירות. לכמה חבר'ה אמיצים ניתנה ההזדמנות לעשות שחייה קצרה וקפואה במים בטמפרטורה של 4 מעלות לפני החזרה לאוניה! את שארית המשכנו בהפלגה חזרה ללונגיירבין כשנופים ההרריים, שלג וקרחונים מלווים את סוף המסע. לקראת הערב הגענו חזרה לנמל של לונגיירבין ועגנו.

קמנו לארוחת בוקר טובה וארזנו את המזוודות. ירדנו לאט לאט מהאוניה ופגשנו את כל הצוות שליווה אותנו בימים האחרונים, אמרנו שלום לכולם ועלינו לאוטובוס שלקח אותנו לשדה התעופה. שאיפה אחרונה של אוויר ארקטי קר ונקי ועלינו למטוס. הדקות הראשונות של הטיסה היו יפות במיוחד כשטסנו מעל ההרים של שפיצברגן במחוות שלום אחרונה ומתוקה. היה לנו מסע מרתק, מלא בנופים קרחוניים עוצמתיים, הרים גבוהים, בעלי חיים מכל מיני סוגים ובעיקר טבע בלתי נשכח.