טנזניה - כל מה שרציתם לדעת

מזג אוויר ועונות מומלצות לטייל בטנזניה

ינואר/פברואר - העונה היבשה הקצרה. תקופה נפלאה עם מזג אויר יחסית נוח. בחודשים ינואר עד מרץ עדרי הנדידה הגדולה מתרכזים באזור אגם נדוטו בדרום הסרנגטי. חודשי פברואר ומרץ הם לרוב גם השיא של עונת ההמלטות של עדרי הנדידה הגדולה בה נולדים עשרות אלפי עגלים בטווח קצר של כמה שבועות. בעקבות ריבוי ההמלטות מגיעים לאזור טורפים רבים מהסביבה והסיכוי לראות צייד ומרדפים גבוה ביותר! בעקבות שינויי האקלים ברחבי העולם, לעיתים יש גם שינויים בזמני הגשמים בטנזניה, מה שמשפיע על התקופה בה מתרחשות ההמלטות.

איך מטיילים בטנזניה?

שמורות הצפון של טנזניה

הסרנגטי - בסואהילית "מישורים אין סופיים". שמורה עצומה ומיוחדת בצפון טנזניה (גודלה הוא כ 75% משטחה של מדינת ישראל). יחד עם שמורת המסאי מארה שבקניה, הסרנגטי מאכלס את הנדידה הגדולה בעולם של אוכלי עשב גדולים אשר נעים בעקבות העשב הטרי. בכדי למצות את הסרנגטי כמו שצריך אנחנו ממליצים לבלות בשמורה לפחות יומיים שלושה ואם אפשר אף יותר.

אגם נדוטו - ממוקם בין שמורת נגורונגורו לסרנגטי. זה המקום בו מתרכזים עדרי הנדידה הגדולה במהלך עונת ההמלטות בתחילת פברואר. בנדוטו יש בעיקר מישורי עשב פתוחים, אך גם אזורים נוספים כמו אגמים מלוחים ומתוקים, ביצות ואזורים מיוערים.

נגורונגורו - הר געש קדום שהתפרץ ויצר קלדרה עצומה בה נוצרה סוואנה יחודית המאכלסת מגוון בעלי חיים, ביניהם טורפים כגון אריות, ציטות וצבועים. זוהי אחת השמורות הכי מעניינות בטנזניה וריכוז בעלי החיים הוא גדול מאוד, טובה לביקור במהלך כל השנה.

טרנגירי - ארץ הפילים. כשתיכנסו אל השמורה יקבל את פניכם יער עצי באובב עצומים בגודלם. בעונות היבשות מגיעים לשמורה עדרי ענק של פילים אשר נמשכים לאיזור בעקבות עצי הבאובב. הפילים ניזונים מגזע העץ העשיר בנוזלים וכך הם יכולים לעבור את העונות היבשות כשמקורות המיים מתייבשים.

מניארה - שמורת מניארה ממוקמת על השבר הסורי אפריקאי על הכביש בדרך לנגורונגורו. השמורה מחולקת ליער לח עשיר בחיים ולאגם פתוח המאכלס היפופוטמים, באפלו ומגוון ציפורי מים. מדובר בשמורה יחסית קטנה אך מגוונת ועשירה בבעלי חיים.

שמורת ארושה - נמצאת למרגלות הר המרו (האח הקטן של הקילימנג'רו) בצמוד לעיר ארושה. מדובר בשמורה הררית ומיוערת ברובה ובחלקה הגבוה תמצאו לגונות עם להקות פלמינגו מרשימות.

שמורות הדרום של טנזניה

רואהה - שמורה גדולה ומרשימה המאכלסת מגוון עצום של בעלי חיים וצמחים, חלקם אנדמים לשמורה. ברואהה תמצאו להקות עצומות של אריות, נמרים, צ'יטות וזאב טלוא (כלב בר אפריקאי). מדובר באחת השמורות הפחות מתויירות באפריקה וחלקים גדולים ממנה עדיין לא נחקרו מה שהופך את חווית הספארי להרפתקה אמיתית!

סלו - אחת משמורות הטבע הגדולות בעולם והגדולה ביותר באפריקה (55,000 קמ"ר). סלו אשר הוכרזה אתר מורשת לאומי על ידי אונסקו משמשת בית לאוכלוסיית הבאפלו, פילים, היפופוטמים ותנינים הגדולה באפריקה! כמו כן בסלו אוכלוסיית כלבי הבר האפריקאים (הזאב הטלוא - אחד ממיני הטורפים בסכנת הכחדה) הגדולה ביבשת!

מיקומי - מיקומי הינה הגבול הצפוני של סלו ואחת השמורות עם הנופים המגוונים בדרום. במרכזה ישנו שטח הצפה עונתי המייצר מישורי עשב רחבים ומשני צידיה רכסי הרים וגבעות נמוכות בהן שולט יער.

סדאני - שמורה יפייפה ומיוחדת המשלבת סוואנה המאופיינת בלחות גבוהה לחופי האוקיאנוס ההודי. אם חלמתם לראות פיל בחוף הים - זה המקום להגשים את חלומכם.

הרי אודזונגווה - הגלפגוס האפריקאי הוא רכס מיוער אשר מאכלס את המגוון הביולוגי הגדול בטנזניה. בהרי אודזונווה תמצאו שבילי הליכה ומפלים מרשימים.

השבטים של טנזניה

בטנזניה יש יותר מ- 120 שבטים שונים. השבט הגדול מכולם הוא הסוקומה והוא מונה כ- 5.5 מליון חברי שבט. עוד שבט גדול ומוכר הוא שבט הצ'אגה המונה כ- 2 מליון בני שבט, הוא גם שבט הסוחרים של טנזניה ומקורו למרגלות הקילימנג'רו. השבט המוכר ביותר במזרח אפריקה הוא שבט המסאי - שבט חזק וגאה שעד היום משמר אורח חיים מסורתי. המסאי הם לוחמים ורועי בקר ומעמדו של הגבר בחברה המסאית נמדד לפי כמות הבקר שברשותו. המסאי לא ניזונים מבעלי חיים פראיים ולכן הממשלה מאשרת להם לשהות בשטח השמורות. בטנזניה ישנם שבטים של ציידים לקטים כמו ההדזבה והדטוגה המשמרים אורח חיים מסורתי וגם אותם ניתן לבקר בתאום.