הפינגווינים של אנטארקטיקה

מתוך 17 מיני הפינגווינים בעולם, באנטארקטיקה וסביבתה תוכלו לראות 8 מינים של פינגווינים. חלק מהמינים נמצאים אך ורק ביבשת עצמה וחלקם נמצאים באיים צפונית ליבשת כמו איי פוקלנד, איי ג'ורג'יה הדרומית ואפילו בקצה הדרומי של דרום אמריקה.

הוא המין הגדול וכנראה המרשים מכולם. הם מתנשאים לגובה של כ 1.2 מטרים, מגיעים למשקל של 22 עד 45 קילוגרם וניזונים בעיקר מדגים, דיונונים ומינים שונים של סרטנאים. הם ממיני הפינגווינים הפחות נפוצים, כ 220,000 זוגות מקננים חיים היום בעיקר על ים הקרח בחופים ואיים באזור חצי האי האנטארקטי. הפינגווין הקיסרי הוא הפינגווין היחיד שמתרבה ומקנן באנטארקטיקה במהלך החורף. לאחר ההזדווגות הנקבה מעבירה את הביצה אל הזכר שדוגר עליה ברצף במשך כחודשיים. במהלך התקופה הזו הנקבות חוזרות לים לאכול והזכרים יוצרים מושבות דגירה גדולות וצפופות להגנה מפני מזג האוויר, הם אינם ניזונים במהלך כל התקופה הזו. הם שורדים הודות למאגרי שומן ונאלצים להתמודד עם מזג אוויר קיצוני בו הטמפרטורות יכולות להגיע ל 50- מעלות עם רוחות של כ 200 קמ"ש. הגוזלים בוקעים לקראת סוף יולי ועד אמצע אוגוסט. באוגוסט הנקבות חוזרות למושבה ולוקחות את הגוזל מבן הזוג שלהן, הזכרים יוצאים לים לאכול וחוזרים לגדל את הגוזל עם הנקבה עד שכולם יוצאים ביחד לים בסביבות דצמבר עד ינואר.

הוא המין השני בגודלו ואחד המרשימים אחרי הפינגווין הקיסרי. הם מגיעים לגובה של כמעט מטר ושוקלים כ 16 ק"ג. הם מאופיינים בחזית לבנה, גב וראש שחורים וכתמים בצבע צהוב-כתום בצידי הראש והחזה העליון. הם נמצאים בעיקר בחלקו הצפוני של חצי האי האנטארקטי והאיים שצפונית אליו עד הקצה הדרומי של ארץ האש בדרום אמריקה. הם מין הפינגווין שמבלה הכי הרבה זמן במהלך חייו במים, התזונה שלהם מורכבת בעיקר מדגים ודיונונים אותם הם תופסים בצלילות שיכולות להגיע לעומק של כ 300 מטרים ונמשכות עד 10 דקות. מחזור הרבייה שלהם הוא ארוך ביותר ויכול לנוע בין 14 ל 16 חודשים. הזוגות נפגשים בין ספטמבר לנובמבר, מזדווגים וחוזרים שוב לים לשבועיים-שלושה לאכול. לאחר מכן הם חוזרים לחוף והנקה מטילה את הביצה בסביבות נובמבר עד ינואר. הדגירה נעשית ע"י שני ההורים בתורות מתחלפים למשך כ 50-60 יום, לאחר הבקיעה ההורים ימשיכו לשמור על הגוזל ולהאכיל אותו בתורות למשך כ- 40 ימים נוספים. לקראת מרץ-אפריל הגוזלים יגיעו לגודל מלא, הם יתאספו ביחד לקבוצות גדולות וישארו על הקרקע במהלך חודשי החורף בצום. הם יצאו לים רק בסוף האביב של המשך השנה.

אחד מהמינים היותר נפוצים בעולם, כ 2.5 מיליון זוגות מקננים באנטארקטיקה. הם נמצאים על מדפי ים הקרח במהלך החורף ובקיץ מגיעים לחופים והאיים הסובבים את אנטארקטיקה. הם ממיני הפינגווינים היותר קטנים ומגיעים לגובה של 50-70 ס"מ ולמשל של 3 עד 6 קילוגרמים, התזונה שלהם מבוססת בעיקר על דגים וקריל (מין סרטנים קטנים). פינגוויני אדלי מקננים במושבות ענקיות המונות אלפי זוגות. הגוזלים בוקעים לקראת דצמבר ומטופלים ע"י שני ההורים. כשבועיים-שלושה לאחר הבקיעה הגוזלים מתקבצים ביחד לקבוצות הגנה בזמן שההורים יוצאים לים להביא אוכל, לאחר שהם מספיק גדולים וחזקים גם הם יוצאים לים.

נמצאים באנטארקטיקה וגם באיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית. הם המין השלישי בגודלו אחרי הפינגווין הקיסרי והמלכותי ומגיעים לגובה של 50-90 ס"מ ומשקל של 4.5 עד 8.5 קילוגרם, הם ניזונים בעיקר מדגים, דיונונים, קריל וסרטנאים אחרים. הם מקננים במושבות בעיקר על חופים, יוצרים את הקן שלהם מאבנים וסלעים ומגינים על שטח הקן באגרסיביות. במהלך החיזור הזכרים מציעים אבנים לנקבות כמתנה והזוג נשאר מונוגמי במהלך תקופת הקינון וגידול הגוזלים. הגוזלים בוקעים החל מיוני ועד דצמבר כתלות באזור ומזג האוויר, לאחר מכן ההורים מגדלים אותם כחודשיים עד שהם חזקים מספיק לצאת לים.

מונים כ 7 מיליון זוגות מקננים והם אחד מהמינים היותר נפוצים. הם נמצאים בעיקר באזור אנטארקטיקה והאיים צפונית אליה. הם די ממוצעים בגודלם ומגיעים לגובה של 70-80 ס"מ ולמשקל של 3 עד 5.5 ק"ג. רוב התזונה שלהם מבוססת על דגים וקריל והם צדים בעיקר באזורים קרובים לחוף. הם תופסים את הטרף שלהם ע"י מרדף ויכולים להגיע למהירות של 30 קמ"ש במים, הם לרוב צוללים לעומק יחסית קטן של 45-60 מטרים ומבלים מתחת למים פחות מדקה. הגוזלים שלהם בוקעים יחסית מאוחר בסביבות סוף פברואר עד תחילת מרץ.

הם סוג של פינגווין מצוייץ הקרוב לפינגווין המלכותי, הם מאופיינים בציציות צהובות באזור הראש והעיניים. זהו מין הפינגווין הנפוץ ביותר באזור אנטארקטיקה עם כ- 12 מיליון זוגות מקננים, הם נמצאים בעיקר באיים צפונית לאנטארקטיקה ובחצי האי האנטארקטי. הם דומים בגודלם לפינגוויני רצועת הסנטר ומגיעים לגובה של כ- 70 ס"מ ולמשל של 5.5 קילוגרם, רוב התזונה שלהם מבוססת על דגים, קריל ודיונונים. מושבות הקינון שלהם עצומות ויכולות למנות מאות אלפי פרטים. הם מתרבים לרוב בסביבות סוף אוקטובר ותחילת נובמבר, הנקבה מטילה כשבועיים לאחר מכן ושני ההורים מתחלקים באחריות הדגירה. את הגוזל בד"כ יגדל רק אחד ההורים למשך 10 שבועות עד שהוא יהיה בוגר מספיק לצאת לים.

אחד מהמינים הקטנים יותר. גובהם מגיע לכ- 50 ס"מ ומשקל של 2.5 ק"ג, הם ניזונים בעיקר מדגים, קריל ומיני סרטנאים במים יחסית רדודים בקרבת החוף. בדומה לפינגווין המלכותי והמקרוני גם הם מאופיינים בציציות צהובות באזור הראש ונחשבים לאחד ממיני הפינגווינים המצוייצים. הם נמצאים בעיקר באזורי האיים בחצי האי האנטאקטי וצפונה לו. כמו ששמם באנגלית מרמז, הם מקננים בעיקר באזורי חוף סלעיים במושבות ענק של עד מאות אלפי פרטים, שם הם מקננים במחילות שהם חופרים בקרקע.

הוא מין שאפשר לראות בעיקר באזור הסאב אנטאקרטי כמו איי פוקלנד, מדי פעם אפשר לראות מעטים גם באיי ג'ור'גיה הדרומית ואיי שאטלנד. רוב האוכלוסיה שלהם נמצאת בחלק הדרומי של דרום אמריקה (ארגנטינה וצי'לה). הם קרובי משפחה של פינגווינים צפוניים יותר כמו פינגוויני גלפגוס ופינגווינים אפריקאיים. הם חיים בעיקר באזורי חוף עם צמחייה עבותה שבה הם יכולים לחפור מחילות לקינון והגנה מפני טורפים אוויריים. פינגוויני מגלן הם אחד מהמינים היותר מאריכי חיים ויכולים להגיע לגיל של 25 שנים בטבע.