הרי הדולומיטים - צילום: תומר רצאבי

צילום נוף - שימוש בעדשות TELE

כשחושבים על צילום נוף בד"כ חושבים מיד על עדשות רחבות. האמת שזו מחשבה מאוד נכונה, ועדשות רחבות הן אכן מאוד נפוצות בצילום נוף כיון שיש להן יתרונות מאוד חשובים לסוג צילום זה. עדשות רחבות תופסות זוית ראיה מאוד גדולה שמאפשרת לכלול חלק מאוד גדול של הנופים שצופים בו. הן מעניקות עומק שדה מאוד גדול, אפילו בצמצמים יחסית פתוחים והן גורמות לתחושה של עומק ותלת מימדיות בתמונה בגלל הפרספקטיבה העמוקה שהן יוצרות (מדגישות את החלק הקרוב בתמונה ומרחיקות את הרקע). עם זאת, חשוב להבין שאפשר לצלם תמונות נוף מרהיבות ולא רק בעדשות רחבות. אפשר לצלם נוף בכל אורך מוקד, אפילו בעדשות TELE, וגם להן יש יתרונות מאוד חשובים שכדאי לשם לב אליהם:

להתמקד בחלקים המעניינים:

כשמצלמים בעדשה רחבה החלק הקרוב אלינו יהיה מאוד מודגש, אבל ישנן פעמים שהחלק הקרוב בכלל לא מעניין ולא תמיד נרצה לכלול אותו בתמונה. שימוש בעדשת TELE יאפשר לנו להתמקד באזורים רחוקים יותר, בלי להכניס את החלק הקרוב.

הרי הדולומיטים - צילום: תומר רצאבי

בתמונה זו עמדתי על הגבעות הירוקות של "Alpe di Siussi" בדולומיטים באיטליה, כשמולי ודי רחוק ממני נמצא רכס הרים שנקרא "Sassolungo-Langkofel". בעזרת אורך מוקד של 70 מ"מ הצלחתי לתפוס את החלק בסצנה שכולל רק את הגבעות שמתחת להר, את ההר עצמו ואת העננים שמכסים אותו מלעלה. לעומת זאת עם עדשה רחבה הייתי מקבל הרבה יותר גבעות וההר היה נראה הרבה יותר קטן ופחות משמעותי בתמונה.

נופים אינטימיים:

צילום נוף לא חייב להיות תמונות רחבות של סצינות ענקיות ומרחבים עצומים כמו הגראנד קניון, זה יכול להיות גם חלקים יותר קטנים ואינטימיים של נוף, כמו קצה
של הר עם עננים או זרם של מים.

דולומיטים - צילום: תומר רצאבי

את התמונה הזו צילמתי בכלל לא בתכנון, בחניון שעצרתי בו לרגע במהלך הטיול (כן כן, בדולומיטים). פשוט הרמתי את המצלמה לכיוון ההר ועם אורך מוקד של 180 מ"מ תפסתי חלק יותר קטן ואינטימי בחלק של הר עם עננים שזרמו לידו.

תחושת פרספקטיבה:

עדשות TELE "מכווצות" את המרחק בין החלק הקרוב בסצינה ובין החלק הרחוק (או הרקע) בניגוד לעדשות רחבות, ולכן מאפשרות להדגיש את שני החלקים.

דולומיטים - צילום: תומר רצאבי

בתמונה זו עמדתי בעמדת תצפית של רכס המרמולדה (דולומיטים, איטליה), שם הייתה סצנה נפלאה של רכסי הרים ועמקים שזורים אחד בתוך השני עם טלאי אור וצל שנעו ביניהם. החלק הקרוב אלי לא היה מעניין ולכן השתמשתי באורך מוקד של 100 מ"מ שאפשר לתפוס רק את רכס הסלע שמולי יחד עם שאר העמקים וההרים שמאחוריו. הסלעים הקרובים היו כמה מאות מטרים ממני לעומת ההרים הרחוקים שהיו כמה עשרות קילומטרים ממני, אבל בשימוש בעדשת TELE הצלחתי "לדחוס" ולהדגיש את שניהם בתמונה.

לסיכום

בפעם הבאה שאתם הולכים לצלם איזה נוף יפה, תשקלו לקחת את עדשת הזום שלכם אתכם ותראו איזה פריימים נהדרים אתם יכולים לעשות איתה. נסו להסתכל על חלקים יותר קטנים ומעניינים של סצנה מסוימת ולבודד אותם. נסו לחשוב אם המקום שאתם מסתכלים עליו מתאים לעדשה רחבה או לזום בהקשר לכמות המקום שיתפסו חזית
התמונה והרקע. קימפוז של תמונת נוף ב TELE יכול להיות קצת קשה לפעמים. אני משתדל לחפש תמונות חזקות שאני אוהב של צלמים אחרים ולהבין מה היה בתמונה שעשה אותה מעניינת וללמוד מכך. אולי יהיה לכם קשה בהתחלה, אבל אחר כך זה
יתחיל לבוא לבד.

כתב וצילם: תומר רצאבי

רוצה לדעת איך מצלמים תמונה כזו?

הצטרף/י לקורס צילום נוף שלנו!